• orit227

נפלאות רומניה

עודכן: 2 במרץ




רומניה. היעד נבחר די באקראי. שאלתי אנשים. " מה תמליצו למשפחה שטיילה שנה מסביב לעולם, יעד קרוב ולא יקר"? כשהמליצו על רומניה, בהתחלה הרמתי גבה. מה יש לעשות בה? התחלתי לחקור. אני אוהבת את המחקר הזה , חודשים לפני שנוסעים למדינה כלשהי. כבר אז מתחיל המסע.. הופתעתי לגלות מדינה יפיפיה, ירוקה, מגוונת, משלבת טבע פראי עם כפרים פסטורלים. אתגר, פינוק וחוויות לילדים. עכשיו רק נותר לגלות את זה בשטח..

אחרי חודשים ארוכים של תכנונים יצאנו לדרך..

זה מאוד מרגש לראות איך המפה מתעוררת לחיים. להתפתל בכביש ה transfagarasan, להתהלך בפיאצה של סיביו התרבותית, בסיגישוארה הרומנטית..

המסלול שלנו-

תכננו את המסלול כך שבהתחלה נעשה את החלק היותר מאתגר, ויותר אינטנסיבי מבחינת נסיעות, ולקראת הסוף נתנקם באזור בראשוב ונעשה ממנה טיולי כוכב.

יום 1- בוקרשט – אגם וידרארו. אנחנו נחתנו בצהריים. אם יש זמן ונוחתים בבוקר, אפשר להספיק להגיע עד סיביו באותו יום. האטרקציות ביום זה- אגם וידרארו עם הסכר שלו, אגם בליאה Balea lake , ושיא היום- הנסיעה בכביש טראנספאגאראשן Transfagarasan המרהיב ביופיו

יום 2- סיביו. עיר עתיקה נחמדה ונעימה. אכלנו במסעדה איטלקית משובחת במדרחוב.

נסענו לפארק אסטרה Astra park , שם נחלנו אכזבה כיוון שהמקום שומם בימי שני שלישי. אין את הסדנאות והמתקנים סגורים. יש לבדוק אתם טלפונית בדיוק מה פתוח ומתקיים באותו יום.

ישנו ב Happy House Sibu- שסמוך לעיר העתיקה. מספר דירות קטנות וחמודות סביב חצר מלבנית ויפה, שגפנים משתרגות מעליה. והכי חשוב- ניתן למצוא חניה ברחוב!

יום 3-5- נסיעה מסיביו לסיגישוארה . עיר ימי ביניימית יפה וצבעונית. כדאי לטפס למעלה, בשביל לראות את מגדל השעון. המוזאון שבמגדל לא הרשים אותנו במיוחד. השעה 12:00 ו 16:00 ניתן לראות דמויות מתחלפות בשעון המיוחד.


טוב, נתחיל.

היום הראשון:

נחתנו בבוקרשט לאחר שתיים וקצת של טיסה בבלואייר, שהיו דווקא אחלה.

העמסנו תיקים ושתי נערות בפורד פוקוס , ויצאנו לדרך. היעד: אגם ווידרארו. יש לנו משפחה מורגלת בנסיעות ארוכות, ולכן צלחנו בקלות נסיעה של שלוש שעות לאגם וידראררו. ( vidraru). מדובר באגם מלאכותי ומרשים ביותר, שנוצר בעקבות בנייתו של סכר וידרארו. סכר שנבנה בתקופתו של צאוצ'סקו, על מנת לספק תחנת כוח לחשמל. כל כך הרבה מים יש לרומנים, והסכר, שגובהו, או יותר נכון עומקו ( מתחת למים) כחמישים קומות, אפשר את היווצרותו של האגם המרהיב.

כיוון שהגענו יחסית מאוחר, התכנון היה ללון על שפת האגם. המלון היה די נפילה. לא נורא.


היום השני

בבוקר התחיל לרדת גשם ותוך חצי שעה היינו כולנו בחוץ. היה חשש שהגשם יהפוך את כביש העפר הבוצי גם ככה, לבלתי עביר, ואנחנו נאלץ להשאר במלון המעופש עוד כמה ימים. רק מהמחשבה הזו, היינו כבר ב 7:30 ברכב. מזל, תודה לאל ולטרקטורים שפינו את הבוץ, עברנו בקלות ושמנו פעמנו לעבר אגם בליאה.


כביש הטראנס פאגאראשאן התגלה במלוא יופיו, מתפתל כנחש, בינות להרי הקרפטים הגבוהים, המנוקדים בשלוגיות ובעדרי כבשים. קראתי שיותר מומלץ לעשות אותו מצפון לדרום, אך לא מצאתי שזה עקרוני. מה שמסתדר במסלול. אגם בליאה הינו אגם קרחוני קטן ויפה. כשהגענו היה גשום ואפור, אני בטוחה שהוא מרהיב אף יותר כשמזג האוויר שמשי. על הרכבל ויתרנו , כיוון שהשמיים היו מכוסים בערפל. וחוץ מזה,מיהרנו לצאת מהכביש לפני שיסגרו אותו בגלל הראלי. חשבנו שנראה עשרות מכוניות מירוץ צבעוניות עוקפות זו את זו בסילון מעושן בכבישים המפותלים. בסוף מסתבר שמדובר באדם אחד שרצה לשבור את השיא של עצמו.. מזל שיצאנו ממש ברגע האחרון לפני שסגרו את הכביש..

עוד כשעה יפה ומפותלת בכביש, והגענו לסיביו. עיר יפה,אשר זכתה בתארים רבים, כמו בירה של אירופה לשנת 2007. מדובר בעיר אשר השפעותיה הסקסוניות ניכרות בארכיטקטורה. בפיאצה מארה , הפיאצה הגדולה, הפציעה השמש, וזה הזכיר לי את מלמו בשבדיה, או בירות אירופאיות אחרות. גשר השקרנים, מגדל השעון, מוזאונים. אנחנו אוהבים פשוט להתהלך בסמטאות הצרות ולספוג את האווירה.


היום השלישי:

נסיעה נעימה מסיביו לסיגישוארה. השמש סופסוף הפציעה והאירה את שדות החמניות באור קסום. סיגישוארה – עיר ימי ביניימית צבעונית ומרשימה. מוקפת חומה, ובראש הגבעה מתנשא מגדל עתיק מהמאה ה 14. בשנת 1648 הוסף למגדל שעון שנבנה בשוויץ, ובו דמויות מפוסלות, שמתחלפות בשעה 12 ו 16.

בעודנו פוסעים על מרצפות האבן ברחובותיה הצרים של העיר העתיקה, אני חושבת שוב כמה אני מתרגשת יותר מהביקור, כיוון שתכננתי והחזקתי את העיר בתודעתי , והנה זה נהפך למציאות.

ופתאום הבנתי, על כל הכבוד לסיגישורה ולרומניה בכלל- הרי זהו יעד נחמד לטיול, שאני מתכננת מספר חודשים. אין לי קשר רגשי למקום. פתאום חשבתי- מה הרגישו יהודים שביקרו לראשונה בירושלים? הרי בעורקים שלהם זורם געגוע של אלפי שנים. והכמיהה לבית ..מה הרגישו כשהילכו על האבנים העתיקות שהובילו להר הבית?

מה הרגישו הצנחנים ששיחררו את הכותל?

אנחנו לוקחים את זה היום כמובן מאליו. נסיעה של שעה גג ואנחנו בכותל. בירושלים. מושא כיסופים של 2000 שנה. תודה לסיגישוארה על התזכורת.


משם המשכנו לעיירה המקסימה Sovata.

משם המשכנו לסווטה. Soveta. תכננו בסווטה עצירה רגועה של שני לילות. התארחנו במקום קסום בשם Casa Borbála Vadászház . מדובר בפנסיון מתחם כפרי עם בריכה , ג'קוזי, פינות ישיבה ונוף פתוח. מאחורי הבית זורם פלג מים. מרחק 10 דקות הליכה מהאגם מים מלוחים של סווטה. המקום מנוהל ע"י דזמונד, פרופסור ללטינית באוניברסיטה של קלוז' ואשתו המקסימה. דזמונד היה המארח המושלם. את הילדים הוא הפעיל ברוח ספורטיבית, ואתנו ניהול שיחות עומק מעניינות. הדירה היתה מדהימה. דירת שני חדרים בקומה העליונה של הפנסיון, עם מטבח פרטי , מקלחת מפנקת, נוף ירוק ואפקט סאונד 24/7 של נחל זורם.

למחרת ביקרנו במכרה המלח ב praid, וממנו המשכנו לבראשוב.

https://booki.ng/2JxO3MA

אגב, במקור תכננו להמשיך מסווטה לאגם ביקאז והאגם האדום ומשם לרדת לבראשוב. גם זו אפשרות למי שיש לו זמן ואוהב לגמוא מרחקים.

שני לילות נהדרים בילינו שם . ומשם המשכנו לבראשוב.


בראשוב

עיר מקסימה, בליבה עיר עתיקה יפה וצבעונית, שמוקפת חומה.

הגענו לעיר בשישי אחהצ, ישר לבית הכנסת היפה "בית ישראל", שם עוד הספקנו לקנות חלות לשבת לפני שסגרו את המסעדה. לנו בדירה יפה ממש סמוך לבית הכנסת. למחרת הגענו לקריאת התורה בבית הכנסת. קומץ של מבוגרים ומעט ישראלים דתיים, וקבוצה של תייריים יפנים סקרניים, שהגיעו להציץ בעם שבכל דור ודור עמדו עליו לכלותו- והנה הוא עוד פה.

שבת רגועה, הסתובבות בעיר העתיקה. אחהצ היינו בקונצרט של אורגן בכנסיה השחורה. נחמד.


בילינו את היום בפארק החבלים Aventura. מקסים וחוויתי. הכנה טובה לאטרקציה האמיתית שתהיה למחרת..

קניון שבעת הסולמות. איזו אטרקציה. אולי האטרקציה של הטיול . הליכה מקסימה ביער, כשמצידי השביל אחו ירוק, שנחל זורם מתפתל בתוכו. הטיפוס בסולמות היה חוויתי. קר. קצת רטוב. סולמות לאורך מפלים שוצפים. וגולת הכותרת – חזרנו כל הדרך ב 21 אומגות. Wow אמיתי. מה שמיוחד היה הריבוי של האומגות, והעובדה שעשינו את זה לבד. בלי מדריכים שמחכים בכל תחנה. תחושה של טרק בגבהים. מעל נחלים שוצפים, לאורך מצוק. חצינו מפלים . דילגנו מצמרת אחת לשנייה. ירדנו בסולמות לאורך עצים עצומים בגובהם. מאתגר ממש.





בראן

שהות מפנקת של כמה ימים בבית המיוחד הזה Waltraud House. בית שראינו באינטרנט לפני הרבה חודשים, הרבה לפני ששמענו את השם בראן. פשוט התאהבנו בנוף הנשקף מהבית היפה. התלבטנו הרבה זמן כי הבית יחסית יקר. חשבנו להזמין משפחות נוספות שיחלקו אתנו את השהות. ובסוף, אנחנו כאן. רק ארבעתנו. וכיף גדול. פיינקייס בבוקר . חביתות. אפילו דייסת שיבולת שועל עם דבש וחלב אורז. כמו בבית.

זכינו לחוויה מיוחדת בטירה של דרקולה. גילינו במקרה שיש בערב , בשעות שהטירה סגורה, מעין מופע תיאטרון לקבוצה מצומצמת של תיירים. קבוצת סטודנטים שהופיעה ברומנית וצרפתית. ומשפחת כהן. שלא מבינה אף מלה , אבל מתרגשת מההקשר. הסבל ודיכוי החירות שסבל העם הרומני תחת המשטר הקומוניסטי והדיקטטורי של צ'אוצ'סקו העריץ. היה מאוד מרגש. פתאם ראיתי את רומניה בעיניים אחרות. לא רק מדינה פארק שעשועים, אלא מדינה עם תרבות, היסטוריה ושאיפה לחופש ועצמאות. רק חבל שהיום, עשרים שנה אחרי המהפכה, השלטון כ"כ מושחת וחסר ערכים. כך לפחות אומרים כל המקומיים שיצא לנו לשוחח אתם.

לאחר המופע, זכינו לחויה מיוחדת במינה. ביקור בטירת דרקולה בלילה. כשהיא ריקה מאדם. למעט משפחת כהן ועוד קומץ מבקרים , שכל אחד פנה לכיוון אחר.

וכך מצאנו את עצמנו משוטטים לבד בחדרים החשוכים, מדליקים בעצמנו את האור. מסיטים וילונות. הולכים קצת לאיבוד. חדרי העינויים הותירו בי רושם. איך יכול להיות שאנשים עוללו זוועות בלתי יתוארו לאנשים אחרים? באיזו זכות?

את דרקולה עצמו לא מצאנו😊. אבל האגדה עליו ממשיכה להזרים מאות אלפי תיירים לטירה ולהחיות את האזור כולו.




שמורת הדובים בראזנשט

הביקור היה חזק . לפחות עבור חלקנו. בעיקר נגע לי לשמוע את המסירות והחזון של אנשים , שהקדישו את חייהם להציל בעלי חיים חסרי ישע. יצאנו עם מחשבות, על האופן בו האנושות מתייחסת לבעלי חיים. שמענו סיפורים של דובים שהתעללו בהם, ולבסוף זכו לחופש בשמורה הסיפור הכי חזק אולי הוא הסיפור של מקס. דוב שה"בעלים" שלו היה צועני שהשתמש בו על מנת שתיירים באזור ארמון פלס יוכלו להצטלם עם דוב.

לצורך כך הוא קשר אותו בכבלים לצווארו, עקר את ציפורניו ועיוור אותו, על מנת שה"פלש" של התיירים לא יטריף אותו. הוא סימם אותו על בסיס יומי ונטרל אותו מחוש ריח וטעם. עם הזמן, תיירים יותר רגישים, התחילו להתלונן למשטרה על היחס המתעלל בדוב, עד שהצליחו להצילו ולהביאו לשמורה. "ומה היה סופו של הצועני" ? שאלתי, בתקווה לשמוע שהוא נמק בכלא . מסתבר, שהוא הצליח לנצל את עמימותו של החוק האוסר על החזקת חיות בר, ולא רק שלא מרצה את עונשו, הוא הצליח להשיג , בהליך משפטי, פיצוי של 40 אלף יורו, על כך שנפגעה פרנסתו...

לסיכום, גילינו מדינה יפה, מעניינת , מסקרנת .

#טיול לרומניה

# בראשוב

# קניון שבעת הסולמות רומניה

# בראן

# מסלול של שבועיים ברומניה