בילינו חודש בויאטנם ואני מרגיש שזאת המדינה שלמדתי בה הכי הרבה במסע שלנו עד כה מסביב לעולם. למרות שעברו יותר מ- 40 שנה, האסוציאציה של רוב המערביים לגבי ויאטנם הינה “מלחמת ויאטנם”. נדרשת חוויה אחרת ומתקנת כדי לשנות סכימה קוגניטיבית זו.
מסתבר שויאטנם היא מדינה מדהימה, עם נופים מרהיבים, תרבות עשירה ואנשים מיוחדים. היא עוצמתית אקזוטית ולא צפויה. כאשר מסתובבים בויאטנם, חווים את צמיחתה ואת תנופת ההתפתחות שקורמת עור וגידים מול העיניים, כמו נער מתבגר הנמצא בקפיצת גדילה ושומעים את עצמותיו חורקות ומתארכות. למרות שאימצה את כלכלת השוק החופשי, הדגלים של התנועה הקומוניסטית הנפוצים ברחובות מזכירים שהיא אחת מחמשת המדינות הקומוניסטיות היחידות בעולם.
הנחיתה בעיר בירה האנוי הציפה אותנו ברגשות מעורבים. מחד, האנשים היו בוטים ולא נעימים באופן שלא חווינו עד כה. מאידך, ריח הניחוח והטעם של באגט צרפתי טרי ריככו לנו את הנחיתה , אחרי שבעה חודשי מסע במדינות שאינן מצטיינות באפיית לחמים. נחתנו ביום של ה”טט”. לפני נסיעתי לויאטנם הכרתי את המונח משיעורי היסטוריה בתיכון בהקשר של “מתקפת טט”, אך לא היה לי מושג עד הגעתנו שטט הינו השם של ראש השנה הסיני.
יומיים בהאנוי
אנחנו לא חובבי ערים במיוחד, ומבחינתנו האנוי היתה אילוץ שחייבים לעבור דרכה. הייתי בהרבה מאד ערים בעולם שנוהגים באופן מסוכן ומוטרף, אך האנוי לוקחת מקום ראשון. תדמיינו נהיגה אגרסיבית, בלי להתייחס לשום חוק חוץ מחוקי דרווין, ביחד עם נחילי אופנועים שלא ראית מימיך. לרובם אין מספיק כסף למכונית, כך שהרכב המשפחתי הינו דו גלגלי, וכך מסתובב לו זוג עם שלושה ילדים בתנועה הכי סואנת. כל ויאטנמי מצויד במסכת בד אופנתית כדי להתמודד עם הזיהום. זה מדהים איך ניתן להתרגל לכל מיני מצבים ובאיזה שלב גם אנחנו אימצנו את האופנוע כרכב משפחתי.
מצאנו את הדרך להעביר את הזמן בעיר בכיף עם משחק “מרוץ למיליון” שהמצאתי כפטנט לחוות את הערים בכיף ובלמידה חוויתית. הילדים קיבלו רשימה של 10 משימות לבצע ברחבי העיר העתיקה, ולרשותם מפה תיירותית ומיליון דונג (כ-40$) להוצאות לכל המשפחה ליום. הצלחה בכל המשימות, מזכה במיליון דונג נוספים שיתחלק בין שלושת הילדים לטובת קניית מזכרות בויאטנם. הם נדרשו לנווט בין אתרים באמצעות כלי תחבורה מגוונים, ללמוד על ההיסטוריה, לטעום מהמאכלים המקומיים, ולהגיע לאינטראקציה עם הויאטנמים. ישבנו ביחד ונתנו להם לתכנן את המשימה המסכמת והכי מאתגרת. ישנם רוכלים העומדים באמצע הרחוב הכי סואן ומחזיקים מקל במבוק באורך שלושה מטרים, אליו מאוגדים למעלה ממאה בלוני הליום. הדבר הזה ענק, כבד, אך יעוף לשמיים אם לא מחזיקים חזק. המשימה היתה להצטלם תוך כדי שאחד הילדים מחזיק את המקל ביד. הילדים תכננו מהלך מקסים ומיה הצליחה לשכנע אפילו בלי לשלם כסף, אך בכל זאת החליטה לקנות ממנה בלון כדי לשמח את המוכרת. חגגנו את הביצוע המוצלח של כל משימות היום במסעדה מקומית שהם בחרו.
חמישה ימים במפרץ הלונג
ויאטנם הינה ארוכה וצרה, לכן מטיילים בה לאורך מסלול די מוגדר מצפון לדרום או ההיפך, תלוי בעיקר בשיקולי מזג אויר. רוב התיירים מתחילים את הצפון בשייט מאורגן של יום או יומיים למפרץ הלונג Halong) Bay) המוכר כאתר מורשת עולמי ,בזכות יופיים של מצוקי הקרסט המזדקרים מתוך המים והמערות שניתן לחתור דרכם בקייקים. החלטנו להאריך את השהייה ובילינו חמישה ימים באי הגדול במפרץ בשם קטבה.
הבעלים של בית הארחה “Little Catba” הצליחו לתקן את הרושם הראשוני לגבי אופיים של הויאטנמים. בכל המסע שלנו עד כה, לא פגשנו אנשים כל כך נחמדים. הם אספו אותנו מתחנת האוטובוס, השכירו לנו שני אופנועים לשימוש חופשי, כיבסו לנו ולקחו אותנו לטיול קייקים, כל זה בחינם. לכבוד הטט הם הכינו ארוחת ערב חגיגית לכל האורחים (אנחנו ועוד ארבעה אורחי המלון) והשיחה עם בעל הבית היתה מרתקת. אביו נלחם עם חיילי צפון ויאטנם ובתור אמריקאי שגדל לתוך הכישלון הלאומי של מלחמת ויאטנם, היה לי מרגש במיוחד לשמוע את דעותיו. למרות הטראומה הלאומית שחוו, הם אינם שומרים טינה ומסתכלים קדימה. ביחד עם זאת, הרגשנו את המתיחות סביב נושא הקומוניזם כאשר הוא סירב לדבר על פוליטיקה.
שבועיים בהויאן:
דילגנו בטיסה למרכז ויאטנם, ושכרנו בית לשבועיים בפאתי הויאן, עיירת חוף המוכרת כאתר מורשת עולמית בשל שילוב מקסים של סגנונות בהשפעת מעצמות מסחריות כגון סין, יפן וצרפת לאורך מאות שנים. ישנה אוירה קסומה ולא פלא שמערביים רבים מחליטים להשתקע כאן. שכרנו בית לשבועיים ונכנסנו לשגרה של לימודים, קניות בשוק ,בישולים, דייג, חוף ים, אופניים חשמליים ואופנוע. חוץ מהכיף הגדול, היו גם רגעים לא פשוטים של מתח שממחישים שמסע משפחתי של שנה דומה יותר למרתון מאשר לטיול. אחרי שמונה חודשים נראה לי שאנו מתקרבים ל”קיר” המפורסם בקרב רצי מרתון שמגיע בסביבות הקילומטר ה-30 מתוך 42. אפרט יותר בכתבה נפרדת, או בספר, נראה.
שלושה ימים בארץ המערות בפונג נה (:(Phong Nha תכננו להמשיך דרומה דרך הפארק מים בנה טראנג ( Nha Trang) ולהגיע לדלאת (Dalat) לבית של חואן שמשמש כתחליף לבית חב”ד באזור. היה לי חשק לעשות קניונינג, עד ששמעתי שנהרגו שלושה בריטים כמה ימים קודם, בדיוק באותו מקום. קנינו כבר כרטיסים לאוטובוס לילה לנה טראנג למחרת ואז שמענו שבאותו יום סגרו את פארק המים לרגל שיפוצים. הילדים היו מבואסים אך ניצלנו את זה לשיעור ביצירת לימונדה. בצענו שינוי כיוון צפונה והחלטנו לחקור את איזור המערות של פונג נה (Phong Nha). חששנו שאחרי ההרפתקה במערות גואטמלה (ראו פרק גואטמלה), הילדים לא יתרשמו מעוד מערה, אך בדיעבד הם ציינו את המערות כהיילייט מספר אחד בויאטנם.
המרחב התת קרקעי הינו עולם מרתק ולמעשה המרחב האחרון בכדור הארץ שניתן לדרוך בו אך עוד לא התגלה לגמרי. רק לפני שש שנים גילו בשמורת פונג נה את המערה הכי גדולהבעולם בשם דונג סון ((Dong Soong. ניתן לבקר בה רק בהזמנת סיור שנה מראש, לכן הסתפקנו בסיורי יום בשתי מערות סמוכות שסיפקו לנו חוויות מרהיבות בהחלט. שטנו במערה עם הנהר התת קרקעי הכי ארוך בעולם, וככל שמתעמקים פנימה ,הנשימה הולכת ונעתקת מרוב יופי ומחוסר חמצן. שיא הריגוש היה בילוי של חצי יום רווי הרפתקאות במערה החשוכה ((Dark Cave. הגענו לפתח המערה באומגה דרמטית.
המשכנו בשחייה לתוך המערה והתקדמנו רגלית עם פנס ראש דרך המחילות עד עומק המערה . שם חיכתה לנו הפתעה סמיכה: בריכת בוץ מטורפת ששיחקנו והתגלשנו בה. זה מרגיש כאילו ששוחים בתוך גיגית ענקית מלאה בסירופ שוקולד סמיך. אחרי חוויה חושית זו, חתרנו בקייקים לאורך הנהר עד למסלול מכשולים של חבלים ואומגות התלוי לאורך 50 מטר ובגובה רב מעל הנהר. מאד מאתגר לחצות את כולו בלי ליפול למים, ושיא היום היה כאשר מיה ויהלי הובילו אותי בעבודת צוות מדהימה עד לקצה השני. קינחנו בקפיצת ניצחון מגובה עשרה מטרים לנהר. כל זה קרה כשאף אחד לא ראה, ובלי תיעוד. עוד שיעור לכולנו על חשיבות החוויה ולא הסלפי.
יצירת אווירת שבת במלון
📷חזרנו מהמערות למלון שעתיים לפני כניסת שבת, והצטערנו שלא יהיה לנו שולחן שבת ביתי כפי שאנו מנסים ליצור במשך המסע. אורית הפעילה את קסמיה ורתמה את השף וצוות המטבח למשימה. תוך שעתיים היה שולחן ערוך לתפארת, כולל חלות חמות ומטבוחה! השף הכריז שהוא מתכוון להוסיף את המנות הישראליות לתפריט של המטבח. שולחן השבת היה מושלם כאשר הגיעו האורחים. שני זוגות תרמילאים חמודים ומקסימים שפגשנו בתחנת אוטובוס, אשר הצטרפו אלינו והתענגנו ביחד על החלות וארוחת שבת חמימה.
ריצת בוקר עם חוטבי העצים
יצאתי לריצת בוקר ביערות המבודדים מסביב למלון ולפתע ראיתי מספר זוגות אופניים זרוקים בצד הדרך. התקדמתי ושמעתי קולות של נשים המקשקשות ביניהן. ראיתי שלכל אחת היה מגל ביד והן עבדו בקדחתנות בכריתת ענפים ועצים. כשהבחינו בי, הן קראו לעברי ונראה שהיו משועשעות מזה שאני רץ במקום כזה נידח. ניגשתי לתוך הסבך ושלוש נשים מבוגרות קיבלו את פני בהתלהבות. התרשמתי ממיומנותן, אך נראה שהן מתקשות בהורדת העצים עם גזעים עבים יותר. למרות שלא ידעו מילה באנגלית, העבירו לי בפנטומימה את תורת חוטבי העצים והורדתי במרץ כמה עצים בקוטר של 20 סנטימטר תוך כדי שהן מגלחות ענפים ומכינות את העצים למכירה. הצטלמתי עם בת הצוות שלי למלאכה, וכאשר הראיתי לה את התמונה בסמארטפון היא התפרצה בהתלהבות כאילו שזו היתה הפעם הראשונה שהיא רואה תמונה של עצמה . היא צעקה לחברותיה, וכולן רצו להצטלם. נדהמתי להבין שקילומטר מהמלון שלנו גרים אנשים שעוד לא גילו את הסלפי והאופניים הינו כלי התחבורה היחידי שלהם. לפי גילן סביר להניח שנשים אילו חוו ייסורים סביב המלחמה אך הופתעתי לראות כמה הן שופעות מרץ, שמחת חיים, ושובבות. בדרך חזרה למלון נתקלתי בחוטב עצים בסוף שנות השמונים לחייו שמחזיק מקל הליכה ביד ימין, ועשרות עצים על כתף שמאל. הצעתי לעזור והוא שמח שנטלתי ממנו את חבילת העצים ואחזתי בידו במעלה הגבעה. הויאטנמים מאד גאים בנחישותם הלאומית שבזכותה הם שמרו על עצמאות למרות גלים של כובשים זרים לאורך ההיסטוריה. דרך חוטבות עצים אלו, חוויתי את ה- espirit de corp הויאטנמי. רציתי לחלוק את החוויה לכן חזרתי כמה שעות לאחר מכן עם משפחתי, ומצאנו אותן בהמשך היער. מיה הצטרפה לחגיגת החוטבות והן התרשמו מביצועיה.
בזאת חתמנו חודש של הרפתקאות וחוויות מרגשות ומלמדות בויאטנם. טסנו לסייגון כדי להמשיך באוטובוס לילה לקמבודיה. ניפגש בפרק הבא על קמבודיה…
טיפים למטיילים בויאטנם
*מפרץ הלונג– רוב המטיילים קונים חבילה בהאנוי הכוללת אוטובוס להלונג, ויציאה מהלונג לשייט של יום או יומיים העובר דרך מפרץ הלונג. ניתן למצוא חבילות בחצי מחיר אם נוסעים באופן עצמאי בכרטיס אוטובוס ומעבורת דרך הייפונג (Haiphong) בעלות דונג 210,000.
לאי קטבה שהינו האי הגדול ויפה בלב מפרץ הלונג, וקונים שם את השייט מסוכן או חברת שייט מקומית.
*קטבה– בית הארחה”Little Catba” מעבר לחווית אירוח מדהימה, הבעלים ישמחו לארגן חבילות שייט וטיולים במחירים הכי זולים שיש. טלפון של Hey בעל המקום: 84988894830+
*מערות באיזור פונג נה (Phong Na). יש שלוש מערות שניתן לבקר בהן במסגרת סיורי יום. ינסו למכור לכם סיורים מאורגנים למערות אך ניתן לבקר בהן באופן עצמאי בלי בעיה בחצי מחיר. משלמים את דמי הכניסה במקום ומגיעים עצמאית על קטנוע או עם מונית וזה עדיין משתלם.
מערת פונג נה הינה המערה עם הנהר התת קרקעי הכי ארוך בעולם (44 ק”מ). הביקור כולל שייט של כחצי שעה לאורך הנהר עד שהוא נכנס לפתח של המערה וממשיך עוד כחצי שעה של שייט במערה המרהיבה, המשולב בהליכה רגלית של 20 דקות במערה, ואז חוזרים בשייט עד לעיירה. קונים כרטיסים במזח בעיירה פונג נה, הסירה עולה 360 אלף דונג (16$), ומחלקים את זה במספר הנוסעים (מקסימום 16, ומחכים כמה דקות עד שממלאים את הסירה). דמי הכניסה למערה 100 אלף דונג (4.5$), כך שטיול עצמאי יעלה לכם בערך 6$ לאדם כולל הכל.מערת גן עדן (Paradise cave) מערת נטיפים ענקית ומרשימה, דמי כניסה 250 אלף דונג ($11) . בדומה להרבה תרמילאים שפגשנו, החלטנו לוותר על הביקור במערה זו מכיוון שהבנו שהערך המוסף שלה יחסית למערת פונג נה אינה מצדיקה את העלות הנוספת.המערה החשוכה (Dark Cave) הינה אטרקציה עבור אנשים המחפשים ריגוש ולא מפחדים מחושך או לכלוך ובוץ. ניתן לבלות חצי יום רווי אדרנלין במערה זו. ההגעה לפתח המערה הינה דרמטית, דרך הזיפ ליין הכי ארוך בויאטנם. ממשיכים בשחייה לתוך המערה ומסיירים ברגל עם פנס ראש דרך המחילות עד עומק המערה ושם משחקים ומשתכשכים בבריכת בוץ מדהימה. חוזרים מהמערה בקייקים, ואז ניתן להשתעשע באומגות ומסלול מכשולים התלוי בגובה 10 מטר מעל הנהר. דמי כניסה למערה כולל הכל 150 אלף דונג (7$). המערה נמצאת כ-30 ק”מ מהעיירה פונג נה, וניתן לשכור נהג עם רכב בסביבות 40 דולר שיקח אתכם גם למערת גן עדן הקרובה.יש אופציה יקרה של יומיים טרק למערת הנג אן (Hang En) שהיא המערה השלישית בגודלה בעולם. עלות הסיור כ-250$ לאדם וכולל טרק מאתגר של 15 ק”מ בג’ונגל עד לפתח המערה, לינה במערה וחזרה בטרק.המערה הכי גדולה בעולם ( Dong Soong)- למי שיש תקציב בלתי מוגבל ויכולת תכנון קדימה, ניתן לסייר במערה זו שנפתחה לקהל לפני שנתיים בלבד. חייבים להזמין שנה מראש ותמורת $3000 לאדם ניתן להצטרף לטרק של 7 ימים כולל לינה במערה. נשמע חוויה לא מהעולם הזה.